אם העובד יוכיח כי גמול השעות הנוספות הגלובלי לא מיצה את זכאותו, הוא יהיה זכאי ליישום ההוראה הקבועה בחוק, קרי תחשיב אריתמטי של גמול השעות הנוספות, תוך הפחתת הסכומים ששולמו לו במסגרת גמול השעות הנוספות הגלובלי.
בתחשיב הזכאות, העובד יקבל הפרש בגין החודשים שבהם שולם לו בחסר, והסכום יקוזז כנגד הסכומים העודפים שקיבל בחודשים שבהם הגמול הגלובלי עלה על סכומי הזכאות שלו.
בנוגע להתחשבנות הבין-חודשית, בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בשאלה: מה דינן של שעות החוסר של עובד משעות התקן של משרתו המלאה.
המענה לשאלה זו תלוי בתוכן הסכמת הצדדים – דהיינו האם מסגרת שעות העבודה המוסכמת (שעות התקן למשרה והשעות הנוספות) הן "הוראה אחת", שמשמעותה עבודה בשעות גמישות, ובגינה משולם שכר הבסיס וגמול השעות הנוספות הגלובלי.
במקרה כזה, בו מתאפשרת לעובד גמישות בתכנון זמן עבודתו (והנטל להוכחתה מוטל על המעסיק), התשלום ביתר בחודש מסוים מופחת מהתשלום בחסר לאורך תקופת העבודה גם בחודשים האחרים (השיטה המשותפת).
אפשרות אחרת היא שהמעסיק לא הוכיח את השיטה המשותפת, ושעסקינן בשתי הוראות נפרדות בקשר לשעות העבודה, האחת עניינה שעות התקן והאחרת עניינה השעות הנוספות. במקרה כזה, כל "הוראה" תיבחן בפני עצמה (השיטה הנפרדת). משמעות הדבר היא שתשלום השכר הרגיל הוא עבור שעות המשרה בתקן, ללא קשר לשעות הנוספות, ותשלום גמול השעות הנוספות הגלובלי הוא בעד שעות העבודה המוגדרות כשעות עבודה נוספות, ללא קשר לשעות התקן. במקרים כאלה, תשלום שכר מלא גם במקרים שבהם יש חוסר בשעות התקן עשוי ללמד על ויתור של המעסיק על השלמת מלוא שעות התקן ולמעשה מתן הטבה לעובד. במקרה כזה, יחול הכלל שלפיו הטבה הניתנת לעובד בהקשר של הוראה אחת אינה יכולה להתקזז מחוב של המעסיק בקשר להוראה אחרת בהסכם העבודה.
לפיכך, במקרים המתאימים, מומלץ כי הסכמי ההעסקה אשר כוללים תשלום גש"נ גלובאלי יעגנו את השיטה המשותפת, ואף יציינו במפורש כי במקרה בו יתברר כי יש לבצע התחשבנות, יחושבו גם שעות החסר של העובד משעות התקן החודשי.
עע 10341-12-20 לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (מיום 22.11.2021)