עדכוני קורונה

עדכוני פסיקה – קורונה

בוטלה הוראה המחייבת כבאים לגלח את זקנם באזורי ממשק עם מסיכות אטימה

נסיבות: נציב הכבאות הוציא הוראה לפיה כבאים מבצעיים מחויבים לגלח את זקנם באזורי ממשק עם מסכות אטימה, על מנת למנוע פגיעה באטימות המסכה. ההוראה ניתנה מבלי לקבל את אישורו של השר לביטחון פנים.

דיון: נקבע כי בטרם תינתן הוראת בטיחות כה משמעותית, קיימת חובה להיוועץ עם ארגון העובדים, מכוח חובת תום הלב. בית הדין ערך איזון אופקי בין הזכות לגדל זקן, הנובעת מהזכות לכבוד האדם (בין אם מדובר בגידול זקן בשל אמונה ובין אם לאו), לבין האינטרס לבריאות הכבאים. ההוראה לגילוח זקן ניתנה ללא אישור שר הבטחון ומבלי שהותקנה תקנה ייעודית (בהתאם לחוק הכבאות ופקודת הבטיחות בעבודה), ולכן היא נעדרת תוקף ודינה להתבטל.

הכרעה: ההוראה לגילוח זקנים בוטלה.

ס"ק (אזורי ת"א) 34030-03-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל (מיום 05.09.2021)

 

מורה אשר סירבה לעטות מסיכה חויבה ללמד מרחוק

תמצית: מורה בבית ספר יסודי סירבה לעטות מסיכה, בטענה שיש לה מגבלה רפואית, אך לא הציגה אסמכתה לכך. בית הדין האזורי לעבודה פסק כי ההחלטה להורות למורה ללמד באמצעות תקשורת חזותית, מחדר שיוקצה לה בבית הספר, ומבלי שתהיה פגיעה במסגרת העסקתה ובזכויותיה – היא החלטה נכונה.

דיון: צו בריאות העם[1] לא דורש הצגת אישור רפואי להוכחת מגבלה נפשית, שכלית, או רפואית, לעטיית מסיכה. למרות זאת, משרד החינוך אפשר לעובדת להמשיך ללמד את הכיתה, באמצעות תקשורת חזותית, מכיתה נפרדת, מבלי ששכרה ייפגע. נקבע כי פעולה זו דרושה לשמירת בריאות התלמידים, והיא במסגרת סמכות משרד החינוך. בית הדין קבע כי העובדת לא עולה כדי "אדם עם מוגבלות" כהגדרתו בחוק, ולכן המדינה לא הפרה את חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות.

הכרעה: החלטת משרד החינוך כי העובדת תלמד בכיתה מקוונת, מבלי שיש פגיעה במסגרת העסקתה וזכויותיה – ראויה, ניתנה בסמכות וללא הפליה. העובדת הגישה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה.

בר"ע (ארצי ) 26908-03-21 אור שמש – מדינת ישראל (נבו 17.03.2021) ; סע"ש (אזורי ב"ש) 58948-02-21 אור שמש נ' מדינת ישראל – משרד החינוך (מיום 26.08.2021).

[1] סעיף 3ה(ב)(2) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020:סעיפים קטנים (א) עד (א3) לא יחולו על כל אלה: … (2) אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף כאמור בסעיף קטן (א).

 

מעסיק רשאי לדרוש מעובד להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה כל 72 שעות

פרשת עיריית נתניה

נסיבות: עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שדחה את בקשת העובדת למתן סעד זמני נגד פיטוריה מהעירייה, בשל סירובה להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה כל 72 שעות.

דיון: על המעסיק חלה חובה להגן על בריאות עובדיו והציבור שבה במגע עם עובדיו, כנובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית הדין בחן את הנזק הנגרם לעובדת לטענתה (בהיות בדיקת הקורונה פולשנית) למול הנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים מהידבקות. שיקולי מאזן הנוחות מוביל למסקנה שדרישת העירייה הייתה לגיטימית.

הכרעה: בקשת רשות ערעור נדחתה, והחלטת בית הדין האזורי נותרה על כנה.

בר"ע (ארצי ) 15681-05-21 אורי חן – עירית נתניה (נבו 11.05.2021)

פרשת שופרסל

נסיבות: עובדת שופרסל הוצאה לחל"ת כפויה עקב סירובה להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה. העובדת הגישה בקשה לצו מניעה ובקשתה נדחתה, בין השאר על סמך ההלכה שנקבעה בעניין אבישי (שם ביה"ד הארצי אישר את החלטתה של מועצה מקומית לפיה סייעת בית הספר לא תורשה לעבוד ללא אישור על חיסון או בדיקה. ר' בהרחבה להלן). העובדת הגישה בקשת רשות ערעור.

דיון: המבקשת טענה כי יש להבחין בין עניינה לבין פרשת אבישי, וזאת משלושה טעמים:

  • בעניין אבישי, התדירות להצגת בדיקות הייתה רחבה יותר (אחת לשבוע, לעומת הדרישה להצגה כל 72 שעות במקרה דנן). בית הדין קבע כי הפער נובע מכך שבעניין אבישי, התדירות להצגת בדיקה הוחלטה בהסכמה מפורשת של נציגות העובדים.
  • בעבודתה של המבקשת יש אמצעי מיגון בינה לבין הלקוחות, אשר לא התאפשר בעניין אבישי. בית הדין קבע כי הוא נעדר כלים לקביעות באשר להשלכות מיגון ומדיניות "התו הסגול" המוכתבת ע"י משרד הבריאות, אשר המבקשת ממילא לא הציגה ראיות לפסילתה.
  • הטעם השלישי הוא היעדר ניסיון המעסיקה במקרה דנן, למצוא פתרון חלופי, כגון שיבוץ תפקיד חלופי – קלדנית במחסן. בית הדין קבע כי ממילא גם קלדנית במחסן תהיה במגע עם קהל (ספקים).

הכרעה: בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור.

בר"ע (ארצי ) 22796-04-21 סיגלית (גינגול) פיקשטיין נ' שופרסל בע"מ (נבו 13.04.2021)

 

בית הדין הוציא צו מניעה נגד פיטורי עובד, אשר המעסיקה ניצלה את הקורונה כדי לפטרו

נסיבות: המבקש הכניס עצמו לבידוד באופן וולונטרי, היות וידע כי שהה במרכול בו היה חולה קורונה מאומת. במהלך שהייתו בבידוד, הסתבר למבקש שהוא לא שהה במחצית החולה הקורונה, והומלץ לו להישאר בבידוד על פי שיקול דעתו. משכך, המבקש הגיע לעבודה בשעת לילה, שעה שלא היו עובדים נוספים במקום, וזאת כדי לטפל בבעיה קריטית שעיכבה התקדמות בפרויקט חשוב. בעקבות כך, המשיבה זימנה את המבקש לשיחת שימוע לפני פיטורים, ולא בחנה את טענתו כי הוא פטור מבידוד. המשיבה פיטרה את המבקש.

דיון: בית הדין קבע כי הליך פיטורי המבקש כללו פגמים:

  • תחילה המבקש זומן לשימוע לפני הוצאה לחל"ת, ורק במהלך השיחה התברר לו כי מדובר בשימוע לפני פיטורים, ובכך נמנעה ממנו האפשרות להתייעץ.
  • המשיבה לא לקחה בחשבון את ויתקו וגילו המתקדם של המבקש.
  • נקבע כי המשיבה נגועה בחוסר ניקיון כפיים, שעה שהיא נמנעה מלציין מתי גויס מחליפו של המבקש. בפועל, הסתבר כי המשיבה ניהלה משא ומתן עם מחליפו של המבקש, בסתרים, שעות ספורות לאחר השימוע שנערך לו, ובטרם הודיעה לו על פיטוריו.
  • מהנסיבות עולה כי המשיבה ניצלה את תקופת החירום בשל מגפת הקורונה, כדי לפטר את המבקש, לאחר שזה עבד שנים רבות במשיבה, לאחר שהוא ראה לנגד עיניו את טובת המשיבה, ולאחר שממילא פעל בהתאם לצו הבריאות.

הכרעה: בית הדין נתן צו זמני למניעת כניסה לתוקף של הודעה הפיטורים, ולמניעת איוש משרתו.

סע"ש (אזורי ב"ש) 8098-05-20 זוהר חוברה – כימדע תעשיות בע"מ (נבו 31.05.2020)

 

בית הדין אישר החלטת מועצה מקומית להתנות העסקתה של סייעת בי"ס בחיסון או בדיקה

נסיבות: המשיבה, מועצה אזורית כוכב יאיר, ביקשה מעובדיה להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה אחת לשבוע. המבקשת, סייעת בבית הספר, סירבה להציג תוצאות בדיקת קורונה, ומשכך נאסרה כניסתה לבית הספר. המבקשת הגישה בקשה למתן סעד זמני שיורה על השבתה לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה לרשות מקומית קיימת הפררוגטיבה לקבל החלטה בדבר המשך העסקתו של עובד, שהעסקתו עלולה לסכן בריאות אחרים, וכי ההחלטה הייתה סבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין.

דיון: בית הדין נתן משקל לעובדה שהצגת תוצאת בדיקה שלילית נדרשה בתדירות של אחת לשבוע בלבד, ולא כל שלושה ימים כמומלץ מטעם ארגוני מעסיקים ועובדים. נקבע כי החלטת המשיבה הייתה מידתית. בית הדין הותיר את הדיון בסוגיה מי יישא בעלות הבדיקות, להליך העיקרי.

הכרעה: הבקשה נדחתה. בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור.

בר"ע (ארצי ) 3955-04-21 סיגל אבישי – מועצה כוכב יאיר (נבו 10.04.2021)

עדכוני חקיקה – קורונה

1. הוראות בעניין איסור העסקת עובדים ללא תו ירוק או בדיקה רפואית

    • בהתאם לתקנות החדשות*, אשר ייכנסו לתוקפן ביום 5.10.2021, עובד, במקומות עבודה המפורטים להלן, לא ייכנס למקום עבודתו, אלא אם הציג אישור "תו ירוק" או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה שבוצעה במהלך 84 השעות שקדמו להגעתו לעבודה.
    • עובד שהמעסיק קבע לגביו שהוא לא בא במגע עם מטופלים, מקבלי שירות או קהל לקוחות, יהיה פטור מחובה זו.
    • להלן סוגי מעסיקים אשר חלה עליהם החובה:
      • מוסדות רפואיים ומוסדות רווחה, המפורטים בתקנות.
      • מעסיק במקום ציבורי או עסקי כמפורט בתקנות הגבלת פעילות, לרבות: אולמות אירועים, מועדון, מכון כושר, סטודיו, בריכה שחייה, מסעדות, בתי מלון, ועוד.
    • על המעסיק ליידע את עובדיו על החובה להצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית, כאמור לעיל.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021

הודעה על החלטת ועדת חוק חוק ומשפט לגבי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021

2. מתווה תשלום "דמי בידוד"[2]

מתווה תשלום דמי בידוד

 

[2] חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה, תש"ף-2020)

3. שיפוי למעסיק בגין תשלום דמי בידוד

שיפוי למעסיק בגין תשלום דמי בידוד

את הבקשה לשיפוי יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מ-90 יום מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד או של ילדו, לפי העניין.