ביה"ד הכיר במועסקת עצמאית כעובדת, וחייב את המעסיקה בתשלום זכויותיה הסוציאליות

בית הדין לעבודה שב ונדרש לסוגיה – באילו נסיבות מועסקת עצמאית תוכר בדיעבד כעובדת של המעסיקה, על כל ההשלכות של קביעה זו.

במקרה הנדון, התובעת הועסקה על ידי חברת אל על כמדריכה בחדר הכושר, וזאת במשך תקופה רצופה של 22 שנים. לאחר סיום ההתקשרות עמה, התובעת הגישה תביעה להכרה בה כעובדת. בית הדין קיבל את תביעתה וקבע כי למרות שההתקשרות הפורמלית בין הצדדים היתה קבלנית, ולמרות שבחלק מהתקופה, לתובעת היו מספר לקוחות נוספים – בפועל התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.

בית הדין ביסס את קביעתו על תקופת ההתקשרות הממושכת, על העובדה כי היא היתה נתונה לניהול ולפיקוח של החברה, וכן על העובדה שהחברה סיפקה לתובעת את כל הציוד, ולמעשה התובעת העמידה לרשותה רק את כוח עבודתה. לתובעת לא היו סיכויי רווח או סיכוני הפסד, שכן היא לא הפעילה את חדר הכושר כספק חיצוני אלא עבדה בו עבור תמורה שעתית קבועה, ללא כל סמכות לקבל החלטות או להרוויח מפעילותו. היקף פעילותה העצמאי של התובעת במקומות אחרים היה זניח, ולמעשה היתה לה תלות כלכלית כמעט מוחלטת בחברה. כמו כן, ההתקשרות במתכונת העצמאית לא היתה בחירה של התובעת, ואף לא הוצע לה להיות מועסקת כעובדת.

החברה טענה כי אילו היתה מועסקת כעובדת שכירה, התובעת היתה משתכרת שכר מינימום. טענה זו נדחתה ע"י בית הדין, בהיעדר הוכחה והיעדר סבירות. לפיכך, בית הדין הכיר בתמורה הקבלנית של התובעת כשכרה הקובע, אשר על בסיסו נקבע כי יש לשלם לה תנאים סוציאליים מלאים, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות לגמל, דמי חופשה, חגים והבראה.

מכיוון שלא הגישה תביעה בגין רכיב זה, בית הדין לא פסק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני, למרות שככלל, רכיב זה הוכר בפסיקת ביה"ד הארצי ככזה שראוי לפסוק למועסקים אשר נשלל מהם מעמדם כעובדים.

סע"ש 4877-05-18 פנינית גריידי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (מיום 3.4.2022)